בית המשפט העליון: ממן היא סוכן של המוביל האווירי!

חברת עוזי את אריק בע"מ התחייבה לספק ללקוחותיה ציוד רפואי הנדרש להתמודדות עם מגפת הקורונה, אותו היא רכשה מספקים הפועלים בסין באמצעות שירות "הטסה מיוחדת אקספרס" המסופק על ידי חברת DHL העולמית. על פי הנטען בתביעה שהגישה היבואנית לבית המשפט המחוזי, ממן וחברת DHL ישראל נהגו בצורה רשלנית במטען באופן שגרם לעיכובים משמעותיים במסירתו לידיה, ואף נגרמו נזקים ואובדנים לחלק מהמטענים. הנזק הממוני שנגרם נאמד על-ידה בסך של כ-2.9 מיליון ש"ח. לחלופין, ונוכח האפשרות כי על החברות המובילות חלות הוראות אמנת מונטריאול (אשר אומצה לדין הישראלי במסגרת חוק התובלה האווירית), הציגה היבואנית אומדן נזק המבוסס על הוראות האמנה, ולפיו גובה הנזק שנגרם לה עומד על כ-190 אלף דולר. בית המשפט המחוזי קבע, כי בעוד שיש להחיל את הוראות האמנה על DHL ישראל, ממן אינה משמשת כסוכן של המוביל האווירי, ולפיכך האמנה אינה חלה עליה. ממן לא קיבלה קביעה זו, וערערה לבית המשפט העליון בעניין.

בית המשפט העליון, קיבל את הערעור ברוב דעות (השופטים ע' גרוסקופף וי' כשר, כנגד דעתו החולקת של השופט י' עמית), ונקבע כי התביעה שהגישה היבואנית נגד ממן - מוגבלת בהתאם לכללים שנקבעו באמנת מונטריאול.

על פי פסק דינו של כב' השופט גרוסקופף, אין חולק כי הנזק למטען מושא התביעה התרחש עובר ליציאת הסחורה מנמל התעופה בן גוריון. על כן, אחריות המוביל האווירי ביחס אליו מוסדרת באמנת מונטריאול. השאלה המתעוררת היא אם הסדר זה מכסה גם את ממן, אשר נתנה שירותים למוביל האווירי בקשר לסחורה בתוך שדה התעופה בן גוריון.

כאן המקום לציין, כי בעבר, ממן הייתה חברה ממשלתית, שההיזקקות לשירותיה נכפתה על המובילים האוויריים, ואילו כיום, לאחר הפרטתה, ניתן לקבל את השירותים שהיא מספקת גם מגורמים אחרים, כגון מסוף סוויספורט, אולם ממן עדיין מהווה מונופול מוכרז בתחום מסופי המטענים האוויריים, ומחזיקה בנתח שוק של כ-55%.

על מנת לענות על השאלה האם ממן זכאית להיחשב כסוכן של המוביל האווירי בהתאם לאמנת מונטריאול, יש לבחון את היקף תחולתה של האמנה, ובאילו נסיבות היא משתרעת גם על נותני שירותים למוביל האווירי. ההוראה העומדת במרכז המחלוקת במקרה דנן קבועה בסעיף 30(1) לאמנה, העוסקת באחריות של "עובד" (servant) ו"סוכן" (agents) של המוביל האווירי. אלא שהמונחים "עובד" או "סוכן" אינם מוגדרים באמנה או בחוק, ומכאן המחלוקת הפרשנית והשאלה שעומדת במרכז הדיון האם ממן, משמשת כסוכנת של מוביל אווירי כמשמעות מונח זה על פי אמנת מונטריאול?

על מנת לענות על השאלה מיהו "סוכן של המוביל האווירי" נקבע בפסיקה הזרה מבחן מהותי-פונקציונאלי, לפיו יש להחיל אותה לא רק על עובדיו של המוביל האווירי, אלא גם על כל מי ש"פעל לקידומו של חוזה התובלה האווירית". במקביל להתפתחותו של מבחן זה, פותח בפסיקה הזרה מבחן נוסף לפיו האמנה תחול גם על גורמים המבצעים פעולות שהמוביל האווירי היה חייב לבצע בעצמו מבחינה חוקית אילולא אותם גורמים. שני מבחנים אלו שולבו יחד למבחן הנהוג היום, ולפיו האמנה תחול על גורם אשר פעל לקידום חוזה התובלה האווירית או שמבצע פעולות אותן המוביל האווירי היה חייב לבצע בעצמו, אילולא היו נעשות על ידי אותו גורם. וכן הוא מי שמבצע שירותים לקידום חוזה התובלה.

הפסיקה בישראל אימצה את המבחן המהותי-פונקציונאלי. יחד עם זאת, לצד יישומו של מבחן זה, נהגו בתי המשפט במקרים רבים, לרבות בהחלטתו של בימ"ש קמא, לייחס משקל משמעותי, ולעיתים אף מכריע, למעמדה המונופוליסטי של ממן, ולהנחה כי שירותיה נכפו על המובילים האוויריים. כמו כן, ניתן משקל נכבד לעובדה כי ממן פועלת מטעם המכס. לעמדת השופט גרוסקופף, סטייה זו מהמבחן המהותי-פונקציונאלי אינה עולה בקנה אחד עם הוראות האמנה, ועם האופן שבו ראוי לפרש אותן, במיוחד בהתחשב בתכלית האחדת הדין אשר עומדת בבסיסה של אמנת מונטריאול.

בהקשר זה הבחין כב' השופט גרוסקופף בין שתי נקודות מבט: האחת, המכונה על ידו "נקודת מבט פנימית", לפיה סוכן של המוביל האווירי הוא גורם אשר פועל מטעמו ובשירותו של המוביל האווירי, מכוח בחירה רצונית של המוביל האווירי. על בסיס נקודת מבט זו, נקבע בעבר בפסיקה כי ממן אינה סוכן של המוביל האווירי. נקודת המבט השנייה, המכונה על ידו "נקודת מבט חיצונית", לפיה סוכן של המוביל האווירי הוא כל גורם המהווה חלק פונקציונלי ממערך ההובלה של המוביל האווירי. על בסיס נקודת מבט זו, נקבע בעבר בפסיקה כי ממן הנה סוכן של המוביל האווירי. לגישתו של כב' השופט גרוסקופף עיון בחוק, בנוסח האמנה ובמטרותיה וכן בפסיקת בתי המשפט במדינות זרות - מוביל למסקנה שיש לפרש את המונח "סוכן של המוביל האווירי" באופן העולה בקנה אחד עם נקודת המבט החיצונית.

אשר על כן, בבואנו לקבוע אם ממן משמשת כסוכן של המוביל האווירי, יש לעשות זאת מנקודת המבט החיצונית, המתמקדת בבחינה פונקציונלית של שאלת השתלבותה במערך התובלה של המוביל האווירי. במילים אחרות, יש להתמקד במהות הפעולות אותן מבצעת ממן, ולקבוע אם פעולות אלו נעשות כחלק מקידום ביצועו של חוזה התובלה. בהתאם לעך, אין מקום לבחון את הסביבה התחרותית בה ממן פועלת, או את המסגרת המשפטית שמכוחה נוצרה מערכת היחסים בין הצדדים. בחינה זו הובילה את השופט גרוסקופף למסקנה, כי יש לראות בפעולות שמבצעת ממן פעולות אשר נועדו לקדם את חוזה התובלה האווירית, וכפועל יוצא יש לקבוע כי ממן שימשה כסוכן של המוביל האווירי במתן השירותים בגינם היא נתבעת בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, ועל כן אמנת מונטריאול חלה על פעילותה האמורה כך שאחריותה לנזקים שנגרמו במהלך הובלה אווירית נקבעת על פי הוראות האמנה.

טרם סיום, הוסיף השופט גרוסקופף, כי במציאות הנוכחית, ייתכן מאד שניתן היה להגיע לאותה תוצאה גם לפי נקודת המבט הפנימית. ממן מוסיפה אומנם להיות מונופול בתחום מסופי המטענים האוויריים מבחינת נתח השוק שלה, אולם היא פועלת בסביבה בה יש לה מספר מתחרים, מהם משמעותיים, כך שלמובילים האוויריים יש חופש בחירה (גם אם לא מלא) בין מספר נותני שירותים. במצב דברים זה ספק אם ניתן להוסיף ולקבוע כי אין היא פועלת מטעמו ובשירותו של המוביל האווירי על פי בחירתו.

כב' השופט עמית, הסכים עם השופט גרוסקופף, לגבי עצם היותה או אי היותה של ממן גורם מונופוליסטי, אין בה כדי להשפיע על השאלה אם יש לראותה סוכן של המוביל האווירי. יחד עם זאת, השופט עמית לא הסכים לתוצאה הסופית אליה הגיע השופט גרוסקופף וזאת בשל טיב פעילותה של ממן בנתב"ג: לגישתו, אין להעדיף את נקודת המבט החיצונית על פני נקודת המבט הפנימית, ושתי נקודות מבט אלו צריכות להילקח בחשבון בקביעה האם נותן שירותים הוא סוכן כמשמעות מונח זה באמנת מונטריאול. בתוך כך, ביישום הדברים על נסיבות המקרה סבור השופט עמית כי על פי נקודת המבט הפנימית, לא ניתן לראות בממן משום סוכן ("Agent") של המשיבה, משום ששירותיה של ממן נכפים עליה בשל היותה גורם שקיבל רישיון להפעיל מחסן מסוף מטענים. אך גם "מנקודת מבט חיצונית" – שהיא נקודת המבט המועדפת על השופט גרוסקופף – הבוחנת את אופי הפעולות של ממן והשתלבותה במערך התובלה של המוביל האווירי, אין הוא סבור כי יש להכיר בממן כסוכן של המוביל האווירי, לאור מהות הפעילות שהיא מבצעת: ממן עוסקת בפריקת המטענים שהגיעו בדרך האוויר, מיונם, שמירתם ואחסונם במחסניה שבמסוף המטענים שבנתב"ג עד לשחרורם מהמכס, כאשר המטרה העיקרית היא אחסון המטען עד לשחרורו מהמכס. במצב זה, אין לראות את ממן כזרוע הארוכה של המוביל האווירי (כסוכן) אלא כזרוע הארוכה של המכס כמי שמפעילה מסוף מטענים.

השופט כשר הסכים עם השופט עמית כי, במישור העקרוני, אין להעדיף את נקודת המבט החיצונית על פני נקודת המבט הפנימית, ויש להידרש לשתיהן לצורך הקביעה האם נותן שירותים הוא סוכן כמשמעות מונח זה באמנת מונטריאול. עם זאת, ביישום הדברים על הנסיבות דנן, השופט כשר מסכים לתוצאה של השופט גרוסקופף, לפיה יש לראות בממן סוכנת של המוביל האווירי, משום שלדעתו בנסיבות ענייננו שתי נקודת המבט האמורות תומכות במסקנה זו: בכל הנוגע למבחן הפנימי, השופט כשר מסכים שכאשר השירות ניתן למוביל האווירי בכפיה, לא ניתן לראות בנותן השירות "Agent" לעניין הוראות האמנה. ואולם לגישתו, עובדת היותו של נותן השירות בעל מונופולין (בענייננו – שיעור של 55% מהשוק), אין משמעותה שהשירות ניתן על ידו בכפיה. לשיטתו, עד שנת 2008, בנסיבות היותה של ממן בעלת הזיכיון הבלעדי להפעלת מסוף למטענים בנמל התעופה בן-גוריון, היה מקום לראות את השירות שניתן על ידה למובילים האוויריים כשירות שניתן בכפיה ולכן ככזה שאינו חוסה תחת הוראות האמנה. ואולם, החל מ-2008, שאז ניתן היה לקבל את השירותים שממן מספקת גם מגורמים אחרים, אין לראות את שירותיה של ממן ככאלו הניתנים בכפיה; מעצם הצורך לבחור בין ממן לבין מתחרותיה וכן מהעדות שנשמעה בפני בית המשפט קמא, עולה כי בין ממן לבין DHL קיימת התקשרות חוזית שהינה פרי מו"מ שנוהל בין הצדדים ומכאן שממן עומדת במבחן "נקודת המבט הפנימית". על מנת לקבוע האם עומדת ממן גם ב"נקודת המבט החיצונית" יש לבחון את גדר חיוביו של המוביל האווירי על פי חוזה התובלה האווירית ולקבוע האם השירות הניתן על ידי ממן נדרש כדי לקיים את החיובים האמורים. בהקשר זה יש לבחון בענייננו מתי סיים המוביל האווירי את חיוביו לפי חוזה התובלה האווירית - האם בעת מסירת המטען במחסניה של ממן, או רק לאחר השחרור ממחסניה של ממן? לענייו זה סבור השופט כשר שהמוביל האווירי סיים את חיוביו על פי חוזה התובלה האווירי רק לאחר השחרור של המטען ממחסניה של ממן. משכך, ממן עומדת גם בנדרש על פי נקודת המבט החיצונית.

על כן, בנסיבות דנן, נקבע כי יש לראות בממן "Agent", במובן אמנת מונטריאול.

[רע"א 159/23 ממן מסופי מטען וניטול בע"מ נ' עוזי את אריק בע"מ, פסק דין מיום 21.4.24. ממן יוצגה על ידי עוה"ד משה לשם, ואילו היבואנית יוצגה על ידי עו"ד צבי גרימברג].