בית המשפט: רובוטים למחסנים אינם "רכבי עבודה"!

בית משפט השלום בתל אביב הורה למכס לבטל הודעות חיוב ולהחזיר תשלומי מכס בשווי של כ-1.7 מיליון ₪, וזאת לאור עמדת סיווג שגויה שיצאה תחת ידיו של בית מכס אילת. סיפור שהיה כך היה:

חברת אורשר וקבוצת גולד בונד מפעילות מחסני e-commerce. מחסנים אלו נועדו להעניק מענה לוגיסטי לפעילות סחר מקוון. המרכזים הלוגיסטיים תוכננו מראש ונבנו מראש בצורה שמאפשרת עמידה בתפוקות ליקוט, אריזה והפצה גבוהות במיוחד, בזמנים קצרים ובדיוק מרבי. המוצרים מלוקטים על ידי רובוטים לעמדת הליקוט, בה עומד בן-אדם בשר ודם, שאורז במהירות וביעילות את הזמנות המכר במארזים ייעודיים למסחר אינטרנטי. על מנת לייעל את מלאכת הליקוט, ולחסוך בכוח אדם בפעולת הליקוט, המהווה 80% מעבודת הכנת ההזמנה, ייבאו החברות רובוטים לשינוע טובין.

הרובוטים מקבלים פקודות ממוחשבות לליקוט אופטימלי, נעים על גבי מסלולים המסומנים במדבקות QR ומלקטים שידות ייעודיות (בהן מגוון מוצרים), המסומנות אף הן במדבקת QR, ומובילות אותן אל עמדת הליקוט, שם המלקט מוציא מכל שידה את הפריטים שבהזמנה, ואורז אותם יחד בהתאם להזמנה של הלקוח הסופי, כפי שהוזנה באתר האינטרנט. תפעול הרובוטים במחסנים נעשה במלואו על ידי מחשבים וציוד בקרה, שהם חלקים בלתי נפרדים מהרובוטים, ובלעדיהם הם אינם יכולים לפעול בעצמם.

לאחר היבוא, התגלעה מחלוקת סיווג בין החברות לבין המכס. זאת, שכן על פי עמדתו של המעריך הראשי בבית המכס אילת, סיווגם של הרובוטים שייבאו התובעות הוא כרכבי עבודה (works trucks) בפרט 84.27-1090 לצו תעריף המכס, ולא כמכונות להרמה ושינוע, בפרט 84.28-9099, בו סווגו מלכתחילה על ידי התובעות. על בסיס עמדת סיווג זו, הוציא בית המכס אילת לכל אחת מהתובעות הודעת חיוב בגין הפרשי מסי יבוא, וכן אורשר נאלצה לשחרר שני משלוחי רובוטים תוך תשלום המס בגינם אגב מחאה, כאמור בסעיף 154 לפקודת המכס.

בית המשפט קבע, כממצא עובדתי, כי "הרובוטים שייבאו התובעות הם חלק ממערכת מורכבת שנועדה לייעל את הליכי אספקת ההזמנות במחסנים לוגיסטיים. המערכת כוללת: רובוטים, יחידות אחסון, עמדות ליקוט, מטענים חשמליים לרובוטים, מדבקות ברקוד, ומערכת ממוחשבת שפוקדת על כלל המערכות האחרות ומנהלת את הליכי השינוע והליקוט במחסן. הרובוטים אינם פועלים באופן עצמאי לחלוטין, אלא מבצעים פעולות בהתאם לפקודות שהם מקבלים מן המערכת הממוחשבת. כך לדוגמא, אם לצורך הזמנה אחת או יותר נדרשים: קומקום, שמפו, חולצה, מגבת ונעליים - המערכת תפקוד על רובוט או על מספר רובוטים, לפי הצורך, לשנע את יחידות האחסון המכילות את מירב הפריטים הנחוצים להזמנה. הרובוטים יתממשקו עם יחידות האחסון המתאימות לפי פקודת המחשב, ירימו אותן מעל פני הקרקע, וישנעו אותן אל עבר עמדת הליקוט הרלוונטית, במסלול שנקבע עבורם מראש על ידי המערכת הממוחשבת. מכיוון שבכל רגע נתון נארזות בעמדות הליקוט מספר הזמנות, המערכת תפקוד על מספר רובוטים לשנע את יחידות האחסון בו-זמנית, ולפיכך תקבע עבור כל רובוט, לצורך המשימה שפקדה עליו לבצע, את המסלול היעיל והמהיר ביותר, באופן שימנע התנגשות עם רובוטים אחרים. מדבקות הברקוד הממוקמות לאורכה ולרוחבה של רצפת המחסן, מסייעות בהכוונת הרובוטים במסלולם הקבוע על גבי הרצפה".

לאחר מכן, דן בית המשפט בטענת המכס, לפיה הרובוטים הם בגדר כלי רכב מונחים אוטומטית, וזאת מן הטעם שטענה זו לא הייתה מבוססת על דבר וחצי דבר:

"הנתבעת טוענת כי הטובין נשוא המחלוקת הם רכבים מונחים אוטומטיים ((Automated Guided Vehicle – AGV. המומחה מטעם הנתבעת, מר גבי שוורץ, המשמש כמנהל תחום בכיר וממונה יחידות מקצועיות בבית המכס אילת, התייחס בסעיף 14 לחוות דעתו להגדרה זו. לחוות הדעת לא צורפה הגדרה מקצועית לפירוש המונח AGV . מר שוורץ ציין בחוות דעתו כי ״מחיפוש מהיר ברשת האינטרנט ניתן לראות כי Automated Guided Vehicle הינה הגדרה המתארת טובין דוגמת הטובין דנן״. הפנייה כללית זו לחיפוש ברשת האינטרנט אינה מספקת, בלשון המעטה. הגדרתו המקצועית של רובוט, רכב-עבודה או כל מכונה אחרת – היא שאלה שבמומחיות, שאין לבית המשפט ידיעה שיפוטית לגביה. חוות הדעת דנן אינה תומכת במסקנה כי הטובין בענייננו עונים להגדרת ״רכב מונחה אוטומטי״, בהיותה כללית וספקולטיבית. בחומר הראיות מטעם הנתבעת אין כל התייחסות נוספת למקור מקצועי ומהימן להגדרת המונח. משכך, אין די בהפנייתו הכללית של המומחה ל״חיפוש ברשת האינטרנט״ כדי לבסס טענה עובדתית זו, וכדי לבאר את הגדרת המונח ״רכב מונחה אוטומטי"״.

בהמשך, דחה בית המשפט את עמדת המכס, לפיה יש לסווג את הרובוטים כרכבי עבודה בפרט 84.27, משום שפעולם דומה לפעולת עגלת משטחים חשמלית:

"הטובין דנן אכן דומים, לפחות במידת מה, לעגלת המשטחים החשמלית כפי שמתאר אותה שוורץ בסעיף 16 לחוות דעתו. אלא שכפי ששוורץ מציין בצדק, הם גם שונים ממנה במספר פרטים מהותיים:

אוטונומיות הטובין: שוורץ מציין כי ״ההבדל בין עגלת המשטחים לטובין דנן נוגע, בין היתר, לכך שהאחרונה מופעלת על ידי אדם, להבדיל מהטובין דנן אשר פועלים בצורה אוטונומית״. לצד זאת, הוא מוסיף כי קיימות עגלות משטחים נוספות הפועלות בצורה אוטונומית. בסעיף 35 לחוות דעתו צורפו שלוש תמונות כדוגמה לעגלות משטחים אוטונומיות, אך לא צורף אליהן כל מידע בנוגע לדגם שלהן, אופן פעולתן וכו׳. לאור זאת, לא ברור כיצד הן פועלות והאם אופן פעולתן אכן דומה לטובין בענייננו. משכך, לא ניתן לקבוע כי הטובין בענייננו דומים מבחינת טיבם ומהותם לעגלת המשטחים החשמלית האוטונומית.

הכוונת הפעולה על ידי מערכת: לנוכח הקביעה כי יש לראות ברובוטים בענייננו כחלק ממערכת מורכבת כוללת, קשה לומר כי עגלת המשטחים החשמלית דומה במהותה לרובוטים דנן. עגלת המשטחים מוכוונת על ידי אדם, שיכול להסיעה קדימה, אחורה ולצדדים, ישר או במעגלים, בהתאם ליעד הספציפי שאותו הוא חפץ להגשים באמצעותה ברגע נתון. כלומר, עגלת המשטחים משמשת לשינוע טובין מנקודה a לנקודה b, לפי הצורך ובהתאם ליעד נקודתי. היא אינה תלויה, לצורך שימוש מלא ויעיל בה, בפעולות אחרות המתבצעות במחסן שבו היא פועלת. היא יכולה לפעול באופן עצמאי, או לצד כלים נוספים הפועלים במחסן, כאשר בני האדם מכוונים אותה ומפעילים אותה בהתאם לצורך. לעומת זאת, הטובין בענייננו פועלים באופן מסונכרן עם רובוטים נוספים המשנעים את יחידות האחסון. המערכת הממוחשבת היא שקובעת את המשימות שיבצע כל רובוט הפועל במחסן ברגע נתון, והשימוש שנעשה ברובוטים בפועל, הוא כזה שאינו מפעיל כל רובוט באופן עצמאי ומנותק מהמערכת הזו.

הצורך ביחידות אחסון ייעודיות: כפי שהובהר לעיל, לצורך פעולה שלמה ומיטבית של המערכת, יש צורך ביחידות אחסון ייעודיות, בנוסף לרובוטים. הרובוטים, במסגרת השימוש שנעשה בהם בפועל, אינם יכולים לשנע טובין שאינם ממוקמים ביחידות אחסון אלה. מנגד, עגלת המשטחים, לפי המידע שהציגה הנתבעת – יכולה לשנע טובין בתצורות שונות (לדוגמא, ארגזי קרטון הנערמים האחד מעל השני), ולא נדרשות יחידות אחסון ייעודיות לצורך הפעלתה בצורה מלאה ומיטבית. 

אם כן, ההבדל בין עגלת המשטחים החשמלית לרובוטים בענייננו אינו נוגע רק להיבט האוטונומיות של הטובין, כלומר, להיותם פועלים ללא מעורבות אדם, אלא בעיקר לאופן פעולתם במסגרת המערכת הכוללת. לפיכך, בניגוד לטענת הנתבעת בסעיפים 57-56 לסיכומיה, הטובין דנן אינם רק פיתוח חדש ומתקדם יותר של עגלת משטחים. אופן פעולתם במחסני התובעות שונה במהותו מזה של עגלת המשטחים. נוסף על כך, כאמור, לא הובאו די ראיות להבהרת אופן פעולתה של עגלת המשטחים האוטונומית, ולא הוכח כי היא דומה במהותה לאופן פעולת הטובין בענייננו".

לאחר הדברים הללו, בחן בית המשפט את הסיווגים הבאים בחשבון. ביחס לפרט 84.28, קבע בית המשפט כי על פי דברי ההסבר של ארגון המכס העולמי, "פרט זה מוציא מגדרו טובין שניתן לסווגם בפרטים 84.25 , 84.26 ו- 84.27 (הפרט שאליו מפנה הנתבעת). לפיכך, כטענת הנתבעת, פרט מכס 84.28 הוא שיורי, וניתן לסווג בו את הטובין רק אם לא ניתן לסווגם באחד מפרטי מכס אלה".

פרט 84.27, לו טען המכס, עוסק ב"רכבי עבודות". ואולם, מהו "רכב עבודה"? המעריך הראשי במכס אילת הפנה, בנקודה זו, לפרט המכס 87.09, שעניינו אף הוא ב"רכבי עבודה" בעלי הנעה עצמית, שאינם מצויידים בציוד הרמה או שינוע, מהסוג המשמש בבתי-חרושת, במחסנים, בנמלים או בשדות תעופה, להובלת טובין למרחקים קצרים. ואולם, בדברי ההסבר לפרט 87.09 הנ"ל, פורטו מאפייניהם העיקריים של הרכבים המסווגים תחת פרט זה, כאשר אחד המאפיינים של "רכב עבודה" בפרט 87.09 הוא שרדיוס הסיבוב שלהם שווה בערך לאורכם. בענייננו, לעומת זאת, הרובוטים מצויידים ב"גלגלים משוגעים" (custer wheels), שבזכותם רדיוס הסיבוב של כל רובוט הוא אפס. משמעות הדבר היא, שהרובוטים מושא התביעה כלל אינם עונים על ההגדרה בפרט 87.09, ועל כן גם אם מדובר ב"רכבים", המכס לא שכנע את בית המשפט כי ב"רכבי עבודה" עסקינן.

משהגענו למסקנה כי הסיווג בפרט 84.27 אינו נכון, שכן לא מדובר ב"רכב עבודה", קבע בית המשפט שיש לסווג את הרובוטים בפרט 84.28, וציין כי מסקנתו זו מתחזקת הן לאור החלטת סיווג של ארגון המכס העולמי בנוגע ל"רובוט-מלצר" (שסווג כמכונה לשינוע טובין בפרט 84.28 ולא כרכב להובלת טובין בפרט 87.04) והן לאור 25 החלטות סווג של בתי מכס זרים שהציגו התובעות (לעומת שתי החלטות סיווג אמריקאיות ישנות מאוד שהציג המכס). בהקשר זה, ציין בית המשפט כי "נראה כי דעתה של הנתבעת הייתה נוחה להסתמך על החלטות סיווג זרות המביאות להטלת חבות במכס, תוך שהיא מתעלמת מהחלטות סיווג אחרות הפוטרות מתשלום. על המכס הישראלי לתקף את עמדתו לא רק על סמך החלטות של מדינות אחרות ״שסברו כמותו״; עליו לתת דעתו גם להחלטותיהן של מדינות שסברו אחרת"...

בית המשפט ביטל, אפוא, את הודעות החיוב שהוציא בית המכס אילת, והורה למכס להשיב לאורשר את דמי המכס ששולמו על ידה אגב מחאה. בנוסף, נפסקו הוצאות בסך של 100,000 ₪.

[ת"א 22955-05-21 אורשר מחסני ערובה (1985) בע"מ נ' מדינת ישראל, ת"א 4027-09-21 קבוצת גולד בונד בע"מ נ' מדינת ישראל. פסק דינו של כב' השופט אהרון אורנשטיין מיום 12.5.24. התובעות יוצגו על ידי עורכי הדין אליס אברמוביץ ועידן גנון, המכס יוצג על ידי עו"ד מיכל גוטמן מפרקליטות מחוז מרכז].